תמי יגורי 280 הבנתי מדבריו שלתפיסתו אין לאדם רצון חופשי ואף לא יכולת ממשית לפעול בהתאם לרצונו . ״כולנו סטטיים״, אמר, ״אני והכיסא אותו הדבר . אין לי יתרון על הכיסא״, והוסיף, ״רוב האנשים הם עגלים" . ומיהר להבהיר, "אין בזה רע״ . אין בו התנשאות על הרוב . דווקא מחפשי המשמעות הם שחושפים תעודת עניות, ברודפם אחרי מילה ריקה . מבחינתו, אין ממש בכל התשובות שמוצגות כמשמעות : ״משפחה, כסף, כבוד, אוכל, נשים, לעזור לעולם - אין בזה משהו אמיתי" . מטרות הומצאו, לדידו, כדי להסתיר את חוסר המשמעות וכדי להעסיק את מרבית האנשים, שינסו להגיע, להשיג, לממש . שלא ישקעו בהתבהמות . ביקשתי מאליאור סיפור או תיאור שממחיש את התפיסה שהציג . ״בשנים האחרונות אני מרגיש נורא חזק את הבלוף״ . העוצמה הרגשית החיובית והשלילית שהוא חווה ואשר מתלווה להכרת העדר המשמעות אינה נובעת ממקורות חיצוניים . אליאור תיאר כיצד הוא יושב על המרפסת ומסתכל על אנשים ברחוב, תוך כדי שהוא מסביר לעצמו את תפיסת המציאות שלהם מבחינה פסיכולוגית ופילוסופית . בראשי, דימיתי אותו לסופר כל ‑‑ יודע שיכול לראות בבירור מה מניע את העוברים והשבים, כיצד הם מסבירים לעצ...
אל הספר