אילה (89): ניסים וחסדים

תמי יגורי 272 אותו . יום שבו אני לא מכונסת וסגורה בתוך עצמי, כשאני מרגישה שיוצאות מתוכי שלוחות שפוגשות אנשים אחרים, הוא יום כזה" . "אספר לך סיפור קטן שממחיש את זה . הסתבר לי שאחת הדיירות אצלנו בבית התעלפה ולקחו אותה לבית החולים . אף אחד לא ידע להגיד לי מה קרה לה . התקשרתי כמה פעמים וכשהיא ענתה לבסוף התברר שסידרו לה קוצב לב . היה נורא חשוב לי שהיא תתאושש, וכשהיא חזרה, חיוורת וחלשה, ישבתי איתה מעט בלובי . לא יכולתי להיות לצידה הרבה זמן, אבל ראיתי שהיא לא הייתה צריכה לצאת, שלא נתנה לעצמה זמן להחלים . אחרי יום לקחו אותה חזרה לבית החולים . אני לא קרובה אליה במיוחד, אבל השארתי לה הודעות בטלפון . זה נגע לליבי . היא לא רואה, היא עיוורת . לא יכולה לקרוא או לראות טלוויזיה . מה יש לה לשבת לבד בדירה ? ! חבל שלא חשבתי על זה קודם . הייתי יושבת איתה עוד . אתמול בערב השגתי אותה והתברר שהיא צריכה לעבור טיפול בלב והיא לא מבינה מה קורה . היא אמרה לי : 'אני אישה חזקה . אעבור את זה' . עודדתי אותה ואמרתי : את תחלימי ותחזרי הביתה . בסוף השיחה היא אמרה לי : 'כל כך עזרת לי להיות חזקה . אני אעבור את זה'" . בעינ...  אל הספר
רסלינג