עירית תמיר (67): כלום

תמי יגורי 264 שיווקית, עבדה כמנהלת במשרד פרסום, ובשלב מתקדם של הצלחה מקצועית פרשה ממשרתה והחלה לפעול בארגונים חברתיים . זו הפכה למשמעות חייה . בנוסף למימוש אימהותה נמצאה בחייה המשמעות שביזמות, מאבק בעוולות . היא בוראת מציאות בעולם החברתי, לא עומדת מנגד . היא קורמת עור וגידים גם לחלומות של אחרים, מקימה ארגון ועוד אחד, מטפחת אותם ורואה בסיפוק כיצד הם משפיעים . 23 שנים היא פועלת במה שהיא מגדירה : "המקצוע האולטימטיבי", קידום אחריות ויזמות חברתית . חייה ועבודתה משולבים, כרוכים, מעורבבים . אין גבול ואין הפרדה . לפרקים מתעוררת בה תחושת נרדפות . עירית מבינה שהפכה ל"עבד" של המשמעות שחיפשה . היא מבקשת לחגוג את הישגיה, אך ללא הצלחה . בכל פעם מחדש חומקת ממנה החוויה שבהגעה אל מחוז חפצה . השאלה "מה הלאה ? " מנקרת בה ולא מרפה . בשנים הללו נכנסת האמונה לחייה . כלפי חוץ הכול בסדר אך לא בפנים . היא נעזרת במדריך רוחני, מתרגלת דמיון מודרך ומדיטציות . מנסה לעשות לעצמה, לביתה . אך כלום . היא מבקשת לחלום עם הכלום . האמונה מעשירה אותה . ראיית העולם ככזה שבו רב הנסתר על הגלוי מדברת לליבה . היא חותרת אל הנסתר ....  אל הספר
רסלינג