עמיה ליבליך (79): כתיבה - עולם

תמי יגורי 258 מתי את מרגישה שזה זה ? שהכתיבה משמעותית ? "שאלה טובה . לפעמים מספיק לי לשבת מול המסך . פעם היו אלו מחברת או ניירות . הכתיבה משמעותית אפילו בטקסט לא אישי, אפילו כשאני מתקנת את העברית במסמך רשמי של המכללה . העיסוק בכתיבה הוא סוג של עשייה שקשורה בשפה . ברור שיש רגעים - שעות, לשמחתי - שזה יותר משמעותי . אני לא רוצה 45 להישמע עם אגו גדול ולהשתמש במילה 'יצירה' . בספר רקמות , על שיחותיי עם הסופרת המתה דבורה בארון, אני מספרת לה כביכול על עצמי . בזכות הכתיבה אני חוזרת לרגע שקרה לי בחיים . באופן ישיר ועקיף הכתיבה משמרת הרבה עבורי הרבה דברים" . עמיה בחרה לשתף ולספר בפתיחות על רגע של כתיבה משמעותית . "הייתי בת 40 כשכתבתי את הספר הראשון שלי, חיילי 46 בשנת שבתון מהאוניברסיטה גרנו בדירה בדיל על חוף ירושלים . שכורה באמהרסט, מסצ'וסטס . את הרצפה כיסה מקיר לקיר שטיח בצבע צהוב . ישבתי בפינת העבודה, לשולחן כתיבה עתיק גדול וכבד שרכשנו בגראז' סייל . כתבתי בעט נובע, עם דיו של פארקר . "בחוץ ירד שלג . בעלי הלך לישון . שני הילדים כבר נמו במיטתם . היה מאוחר . מהחומרים שאספתי אחרי מלחמת יום כיפור התח...  אל הספר
רסלינג