תמי יגורי 198 כי השכלתי לעשות את מה שאני טובה בו ולתת לאנשים אחרים למלא את מה שחסר . אין לי בעיית אגו . אני לא מנהלת מלמעלה, מהקצה, אלא בונה צוות למשימה . התקופה האחרונה גם במשפחה היא טובה . הילדים בוגרים וכשאני רואה אותם באושרם החלקי, הנקודתי - טוב לי . כשיש להם בני זוג, ילד נוסף למשפחה, היריון תקין, כל אלה כרוכים בקשיים, אך בסך הכול הם דברים טובים . המדד שטוב הוא כשהקיטורים הם קטנים . אני יודעת להגיד מתי הקיטורים משמעותיים, ואז המצב פחות טוב" . כדי שהמילים הללו לא יהיו מצע משותף להבנת המצב שאותו תיארה, ביקשתי ממנה "לביים" בדמיונה סצנה לסרט שבה רואים את הגיבורה כשהיא חווה מלאות של הדברים החשובים בחייה . ורד שילבה זרועותיה זו בזו והחלה לדבר בזהירות, "קשה לי להגיד . אצלי, כשאני לא 'שם', רואים על הפנים . האם יודעים לזהות שזה חוסר שמחה מהעבודה או מהחיים הפרטיים ? אני לא יודעת . רואים שאני לא במיטבי . אני סוחבת 'גיבנת' של משהו . "כשאני מצליחה לארגן את המשפחה בבית לארוחה מתמשכת, מתוך נינוחות שאני נמצאת בה, אני מרגישה את הרגעים החיוביים הללו . אני מקרינה את ההרגשה הטובה . היחד משמעותי לי, גם...
אל הספר