תמי יגורי 94 "קודם כול להיות אופטימיים . פעם זה נחשב תמימות, בלי עומק, בלי חשיבה פילוסופית כזאת ] היא מנענעת בכתפיה כמסמנת ארוגנטיות של טווס [ . אחרי כל השנים שאני חיה, אני יודעת שחשוב לתת צ'אנס לדברים הטובים, לשמחה, לאהבה, לסיבה לחיות" . ביקשתי דוגמה לאופטימיות, וכשהיססה אמרתי : אילו היינו מצלמות זאת לסרט איך הייתה נראית התמונה ? דבורק'ה השיבה שבגלל האופטימיות היא שמחה יותר, בריאה יותר, מתפשרת בקלות יחסית, "זה נותן כוח להתמודד עם מצבים קשים, עם חולשות, מחלות, כל הגלים של הטוב והרע . עוזר לעלות לטוב כשרע . אני רואה את הגלים כמו בציור" . הנחתי אותה לבחור עשור בחייה במטרה לחלץ ממנו תיאור של מתן ההזדמנות לאופטימיות . היא בחרה את העשור שבין גיל 70 לגיל ,80 אך כשהחלה לתאר את הדוגמה התמקדה בתקופת חייה הנוכחית . "אני באמצע הליך רפואי שלקחתי על עצמי . הם קוראים לזה ניתוח, אבל אני לא רוצה לכנות זאת כך . באירוע עצמו לא חותכים אלא מקרינים . אני הולכת לאירוע שהוא בהחלט לא פשוט . אפילו דרמטי במידה מסוימת . החלטתי שאני מתמודדת עם זה ורואה שבסוף הכול יהיה לטובה" . הכול בראש ? "בראש ובמעשים . כל מה שא...
אל הספר