טחנת קמח וספר תורה

טחנת קמח וספר תורה 329 איור 9 : מכתב ד”ר וילהלם הרצברג למערכת הצבי , שמזהיר את הציבור שלא לתרום למתחזה ויסמאן, ומתחתה הערת העורך אליעזר בן ‑ יהודה ( הצבי , ז’ חשון תרמ”ו, 1885 . 10 . 16 ) . צבי שילוני 330 האיכר והעסקן יודילוביץ, שמדי פעם בפעם ביקר בעזה, סיכם כך באביב תרמ”ח את פרשת טחנת ‑‑ הקמח היהודית שהייתה בה : בין היהודים [ . . . ] טוחן אחד בבית הרחיים, הנשאר מיתר הפלטה ; אלה חמש המשפחות, אשר כוננו להן פה בית רחיים בהתחלת ימי הישוב [ היהודי ] , ובית הרחיים לא יכל לשאת אותם, ויזרם, ויפיצם על פני קצות ארץ, האחד בפאתי ים השחור בארץ אדום, והשני מעבר לים אוקינוס, הוא הוא המוזר הידוע, וויסמאן, אשר קבץ על יד כתבי תעודה בערמתו מירושלים ללכת בשליחות חברת ישוב “זרע ישראל” אשר לא היה ולא נברא, ושנים הובאו מהם [ בעלי‑הטחנה ] לחוף יפו, וישארו בארץ עד היום הזה, ובית הרחיים נמכר לנכרי, וישאר השותף החמישי זה בעל המלאכה ( me ’ canicien ) בבית הרחיים ( יודילוביץ 1888 ) . לדברי אביצור ( תשמ”ו : 59 ) , י”א ליטווינסקי “עבר אחרי זמן מה ליפו” ושם ייסד וניהל כמה מפעלי תעשייה זה אחר זה, ומכאן אפשר שהוא המכו...  אל הספר