אברהם ( אבי ) ששון ורועי מרום 256 מבוא דרומה של ארץ ‑‑ ישראל, ששימש אזור מעבר בין ‑‑ יבשתי ובין ממלכות שונות לאורך ההיסטוריה של המזרח הקדום, היה מרחב פתוח שדרכו עברו מהגרים, צבאות וסוחרים לאורך הדרך הבין ‑‑ לאומית בין מצרים לסוריה ‑‑ רבתי ; דרך שבתקופה הממלוכית כונתה “דרך הדואר” ‑ טַרִיק אל ‑‑ בַרִיד, ובתקופה העות’מאנית כונתה “דרך הסולטאן” ( אל ‑‑ טריק אל ‑‑ סֻלְטַאנִי ) . מעברי אוכלוסין דו ‑‑ כיווניים בין דרום מישור החוף ומצרים מתועדים משחר ההיסטוריה . ביוגרפיות של חכמי דת מוסלמים שחיו ופעלו בתקופה הממלוכית והעות’מאנית מלמדים על הגירות לצורכי לימודים, מסחר ונישואין בין ערים כגון עסקלאן וקהיר ( אבו רחמה 2006 ; אל ‑‑ דבאע’, ,1 ב, 178 ‑ 180 ) . בשלהי התקופה העות’מאנית היו הגירות מאזור הדלתא במצרים לדרום הארץ עקב מלחמות, רעב, מגפות, עוני ומנוס מפני גיוס לצבא . בכלל זה, הכיבוש המצרי של ארץ ‑‑ ישראל והשלטת שלטון מצרי ישיר בה בין 1831 ‑ 1840 הוצדק כתגובה לבריחת פלאחים ממצרים לתחומי הארץ . תקופת השלטון המצרי נחשבת לאירוע מכונן מבחינת ההגירה המצרית לארץ, אך הגירה זו נמשכה גם בימי חפירת תעלת סו...
אל הספר