פלשת/פלשתינה בין החשמונאים למרד בר כוכבא

אילן מרדכי פרץ 116 צבאות באזורים אלו, בחרו היהודים להילחם שם, כפי שניתן לראות בספר מקבים א’ ובספריו של יוספוס . המחקר עוסק בשני מסעות צבא אלו לאזור זה והשפעתם על ערי החוף ועורפם החקלאי בהשוואה לממצא הארכאולוגי, בדגש על בחינת מצבה של אשקלון . מבוא בספרים מקבים א’ ו מקבים ב’ וב תולדות ו קדמוניות של יוסף בן מתתיהו מוזכרים “מסעות מלחמה” של היהודים בדרום מישור החוף בתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה ( משנת 167 לפנה”ס עד ראשית המאה הראשונה לפנה”ס ושנת 66 לסה”נ ) לעומת שתיקת המקורות על אירועי מלחמה בימי מרד בר ‑‑ כוכבא . מטרת המאמר היא להתמקד באשקלון ולבדוק כיצד הדבר משתקף בממצא הארכאולוגי . המקורות הספרותיים שמתייחסים למצב המדיני והביטחוני בתקופה ההלניסטית המאוחרת במישור החוף בכלל ובדרום מישור החוף בפרט מתארים התקפות על ערים הלניסטיות ועורפן הכפרי ( תחום העיר ) וכיבושן על ידי החשמונאים . אשקלון חרגה מגורל זה : היא לא נכבשה על ידי החשמונאים, ובכך ייחודה המדיני . אבל יש לזכור שבאותה עת, נוסף על יהודים, נעו במישור החוף גם חילות של מלכים וטועני כתר סלווקיים וחילות של מלכי ומלכות מצרים . לד...  אל הספר