נספח: מילון מונחי הדקדוק של רז"ה

334 | דקדוק עברי באש כנז בראשית העת החדשה אות מובלעת עיצור שנשל מן ההגייה . "אי אפשר לבטא שתי אותיות דומות רצופות באר היטב [ . . ] אבל תהיה אחת מהן מובלעת בחברתה" ( האותיות ג ) . אות משמשת, אות שהיא לצורך שמוש 1 . עיצור או תנועה השייכים למוספית של תבנית המשקל . "אותיות אלב"ש משמשות תמיד בראש המלה" ( האותיות ח ) . 2 . תפקיד אותיות השימוש . "כל וא"ו המשמשת לחבר שתי מלות יחד" ( השווא טז ) . אות נסתרת במבטא אות שאינה מתממשת בהגייה עיצורית . "אותיות אהו"י לפעמים הן נחות בלא תנועה והן נסתרות במבטא" ( פתח ב ) [ ע"ע אות מורגשת במבטא ] . אות פנימית עיצור שמקום חיתוכו אחורי . "אותיות הגרון הן פנימיות יותר מכל האותיות" ( הדגש ב ) . אות רכה עיצור חלש בעוצמת ההגייה שלו ( ? ) . "אותיות הגרון הן פנימיות יותר מכל האותיות עד שלפנימיותן הן כל כך רכות במבטא עד שלא יתכן בהם ( ! ) כבדות הדגש" ( הדגש ב ) . אות שורשית עיצור מעיצורי השורש ( להבדיל מ"אות משמשת", ראה לעיל ) . אותיות או"י, אהו"י אותיות אחה"ע האותיות הגרוניות . אותיות אית"ן תחיליות העתיד . "תשמש תמיד אחת מאותיות אית"ן בראש העתיד" ( הפעלים ב ) . א...  אל הספר