פרק ג : נושאים בתחביר, ברטוריקה ו בסמנטיקה | 259 158 בחיבוריו המוקדמים מתוארת תופעה זו הוא בהשלמת מילים שנשמטו מן הכתוב . 159 והרושם המתקבל הוא כי תופעה באה לידי ביטוי יחד עם תיאור צירופי הסמיכות, רק בשימוט אחד מן המרכיבים בצירופים אלו . לעומת זאת, בחיבוריו המאוחרים מובעת ההשקפה שמדובר בתופעה רחבה המאפיינת את לשון המקרא, אף שלמעשה כל המובאות בנידון זה הן של שימוט מילים המרכיבות צירוף סמיכות, ומדובר בעניין שהוא "בטבע הלשון, לחסר מלה או מלות בדברים הגלויים והמוחשיים 160 להלן כמה דוגמאות שנתן רז"ה לתופעה זו : להיותם מבוארים בכוח המאמר" . "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם [ מרעה ] הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו" ( ברא' יג, ו ופירוש רש"י במקום ) ; "וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח [ בעל ] חַטָאת רֹבֵץ" ( ברא' ד, ז ) ; "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר [ בגדי ] מַלְכוּת" ( אס' ה, א ) ו"וַיֹּאכְלוּ אֶת [ זבחי ] הַמּוֹעֵד" ( דה"ב ל, כב ) . רז"ה סבר שהחיסרון במקרים אלו, אף על פי שהוא "מטבע הלשון", הוא חיסרון מתוכנן, שבא לרמוז על קיומה 161 ( כגון על הפסוק הנ"ל מאסתר נאמר בתלמוד [ בבלי, מגילה טו של דרשה כלשהי ע"א ] : "מלמד שלבשתה ר...
אל הספר