222 | דקדוק עברי באש כנז בראשית העת החדשה ההבחנה בין שתי ההוראות של המונח, והראשון שהעיר על כך הוא כנראה בעל 562 כנראה בלי להכיר את דברי האפודי, הבדיל 561 גם בעל שיח יצחק,ספר האפוד . בין "אותיות נוספות שאינן לצרך שורש התיבה ולא לשמש להורות שום ענין", אלא "נכתבו הנוספות ההן לאיזה דרש או סוד", לבין אותיות שיש בהן "צורך קצת", כגון תחיליות, שעניינן "להורות שהתיבה היא שֵם", כגון "הַגדה" לעומת "הִגיד", או סופיות הנקבה, כגון ב"הגדה" או ב"תפארת" . 563 הם כדברי בעל שיח יצחק בתוספת מעט פיתוח והרחבה . דברי רז"ה בעניין הזה 564 אל המילה, ואלו הם : גם לשיטתו יש שני אופנים של תוספת האותיות האמנתי"ו א . לפעמים הן נוספות למילה "לא לצורך שורש ולא לצורך שימוש ( = נטייה ) ", ולפי פשוטו של מקרא הן חסרות משמעות . אולם הוא מדגיש כי הן אינן מיותרות, 565 הוא ציין שהמונח "נוספות" אינו סותר אלא נועדו לרמוז על "דרש או סוד" . הנחה זו : "המדקדקים שאמרו שאותיות האמנתי"ו נוספות לא אמרו אלא שהן נוספות כפי פשוטת העניין" . ב . לפעמים התוספת היא "לצורך קצת" בשני אופנים : ליצירת שמות הגזורים 566 ולהוראה של הקטנה . הקטגורי...
אל הספר