אחרית דבר: שאריות של שיח פרשני

איל בסן | 218 | שארית ראשונה : גנסין ← קפקא ← דלז ← גנסין מה שאני מבין על - ידי לוי מן הספרות היהודית בת - זמננו בווארשה ומה שאני מבין במידת - מה על - ידי הכרתי שלי מן הספרות הצ'כית מעיד שהרבה יתרונות של העבודה הספרותית עשויים להיווצר אפילו על - ידי ספרות, שאמנם אינה מתפתחת ברוחב מופלג, אבל נראית כך מחוסר כשרונות חשובים . פרנץ קפקא, "יומנים 1910 – 1913 " 1 כך, באזכור של "הספרות היהודית בת - זמננו בווארשה", נפתחת רשימת היומן המפורסמת של קפקא מ - 25 בדצמבר 1911 , הרשימה שבה הוא שוטח את הרהוריו בנוגע למה שהוא מכנה "הספרויות הקטנות" ועליה ביססו דלז וגואטרי את תיאוריית הספרות המינורית שהם פורשים בפרק השלישי של ספרם . בשלהי 1911 אפוא הן פרנץ קפקא, היושב בפראג, והן אורי ניסן גנסין, הנודד ברחבי מזרח אירופה, נשאו את עיניהם אל הסצנה הספרותית של ורשה, גם אם מטעמים שונים לגמרי . בשביל גנסין הייתה ורשה מחוז חפץ ספרותי - מקצועי במשך כל חייו הבוגרים . הוא נסע אל ורשה חמש או שש פעמים במהלך חייו, נסיעות שכוונו כולן למטרת השתלבות בחיי הספרות השוקקים של העיר, אחת משתי ערי הבירה של התרבות העברית בת הזמן ....  אל הספר
מוסד ביאליק