חלק ראשון: מחבר אחר

מחבר אחר 57 ׀ הוא עזב את סנט פטרבורג ועקר לאחוזתו ביסניה פוליאנה, הרחק ׀ מן החוגים הספרותיים . הוא אף החליט לפרוש כליל מן הספרות, להפסיק את הכתיבה הספרותית . במכתבים הרבים ששלח אז לחבריו טען טולסטוי שהוא "מתנכר לספרות" ורואה ב"ספרות 23 הארורה" רק "שקר וזיוף" . בספרו "וידוי" ( 1882 ) כתב טולסטוי כי "התחיל לכתוב מתוך רדיפת כבוד, אהבת בצע וגאוותנות", וכי למען מטרה זו "הסתיר 24 עוד כתב שכמו עמיתיו בספרות, גם את הטוב והציג את הרע" . הוא החזיק אז בהבנה השקרית בדבר תפקידו של איש התרבות בעולם . את ההבנה הזאת תיאר כך : החיים מתפתחים כחלק ממהלך טבעי, ולנו, לאנשים חשובים, יש תפקיד ראשי בהתפתחות הזאת, ומבין האנשים החשובים הללו, ההשפעה העיקרית נודעת לנו — לאמנים, למשוררים . הייעוד שלנו הוא ללמד את בני האדם . וכדי שלא להציג לעצמך את השאלה הטבעית והמתבקשת : מה אני יודע ומה עלי ללמד — התיאוריה האמורה הבהירה שאין כל צורך לדעת זאת, אלא האמן והמשורר מלמדים בלא יודעין . אני נחשבתי לאמן ומשורר נפלא, ולכן היה זה אך טבעי שאאמץ את התיאוריה הזאת . [ . . . ] האמונה הזאת 25 [ . . . ] הייתה דת, ואני הייתי אחד מכו...  אל הספר
מוסד ביאליק