סייברמאניה | 92 אחרי ששלח את האיום הראשוני, התוקף לא מיהר . הוא הקפיד לשלוח הודעות מדי כמה שעות . בימים הראשונים נבדקו החומרים שהעביר כדוגמה למאגרי מידע גדולים ואמיתיים שהיו, לטענתו, בידיו . זה היה מפחיד : המידע נראה אותנטי ויכול היה להעיד על גישה למאגרים כמוסים, שכללו פרטים של מיליון וחצי לקוחות, כפי שטען התוקף . הכתובת שממנה נשלחו הודעות הסחיטה לא העידה על מקורה : האם התוקף נמצא בישראל או בחו"ל ? האם הוא גבר או אישה ? האם מדובר בתוקף בודד, או בקבוצה גדולה ומתוחכמת של פצחנים ? משטרת ישראל נכנסה עמוק לתמונה . זה היה מבחנה האמיתי הראשון של יחידת הסייבר שהוקמה כחלק מלהב 433 — גוף חקירות העילית 2 של המשטרה . הימים נקפו . האופטימיות הראשונית של סגן-ניצב מאיר חיון, מפקד יחידת הסייבר, הובילה למפח נפש : חשוד שהמשטרה הגיעה אליו בתוך ימים בודדים התגלה כמי שאינו קשור כלל לפרשה . המשטרה עמדה מול שוקת שבורה . לא היה לה קצה חוט . שיטות החקירה המודיעיניות הרגילות ואמצעי הסייבר המוכרים לא התאימו לאירוע הזה ולא הובילו לשום כיוון . הפעם עמד מול חוקרי יחידת הסייבר יריב ברמה גבוהה, שהסווה את עצמו באופן מ...
אל הספר