גידי גרינשטיין | 262 התשע-עשרה ונמשך כמעט מאה שנה, עברו היהודים ממצב של חוסר אונים מוחלט למצב שבו יש הרואים את מדינת הלאום של העם היהודי כבעלת העוצמה הצבאית לנפש הגבוהה ביותר בעולם . התמורה המדהימה הזאת התבססה על חדשנות עצומה בהשקפת העולם, במוסדות, במבנים, ובדפוסי ההתנהגות בתחום הביטחון, ועל גישה ניסויית קיצונית . נקודת המוצא היתה היעדר כוח ואין-אונים : במשך מאות . 411 שנים היו ביטחונם של היהודים ושל קהילותיהם תלוי ברצון הטוב וביכולות של שליטיהם . אם זכו היהודים להגנה, גדלה קהילתם ושיגשגה, וכשההגנה הזאת נשללה מהם, הם סבלו מרדיפות, קיפוח, עוני וחוסר ביטחון, והתמשכות מצב כזה הביאה רבים מהם לנדוד למקומות חדשים . בני העלייה הראשונה המשיכו להחזיק בתפיסה כזו, והפקידו את ביטחונם בידי הרשויות העות'מאניות המקומיות ובידי הקהילות הערביות השכנות . הסדרים אלה התקיימו כעשרים שנה, למרות שהיישובים היהודים סבלו מחוסר ביטחון ומגנבות . ההגנה העצמית נעשתה עיקר אידיאולוגי לבני העלייה . 412 השנייה . ההשקפות של בני העלייה הזאת עוצבו על ידי טראומת הפוגרומים ברוסיה ועל ידי שאיפתם ארוכת הטווח לחזות בתקומתה של מ...
אל הספר