| 217 חמישים קריאות בסיפורי חסידים בונם בחדרו לזמן מועט . והנה בא אצלם איש בתואר איש שחץ ( דַייטְשל ) ועמד בין האורחים, ורצה גם הוא להיכנס פנימה לרבם הקדוש לצורך ענייניו, וביקש מהם שירשוהו לכנוס . והשיבו לו החסידים כי הרבי איננו עתה בחדרו . כיוון שלא היו רגילים אז באנשים כאלו שיבואו ביניהם ולהאמין לצדיקיהם וחסידיהם היה אצל החסידים הדבר הזה לפלא גדול . ותמהו בלבם : מה ענין זה האיש, שהכרת פניו ענתה בו שאינו מן החסידים, לבוא הלום אל רבינו, ולהאמין בו ובתשובותיו ועצותיו ? כי האיש היה לבוש במלבושי הדייטשין — מכנסיים ארוכים ממעל למנעליו ומלבוש עליון קצר, ובתי ידיים, וקצוץ הפאות, ושער ראשו מושחת מסביב במספריים, ושאר כל סדרי הלבשתם . ולא היה הציבור רגיל אז בהלבשה כזו בקרב ישראל כמו עתה . כיוון שכך, האיש שהיה אז בלבוש כזה חשבוהו אז בטח לעובר על דת חס ושלום . ולכן היה הדבר אצלם לפלא גדול . לבסוף הרחיקוהו ודחוהו מן המקום, כי חשבו בטח שבא לגרום איזה צער ועגמת נפש לרבם חלילה . כשראה האיש שמרחיקים אותו הלך לו לדרכו . ובצאתו ענה ואמר בענווה : "מה אני יכול לעשות ? אלך מכאן למקום אחר . " לאחר זמן קצר ש...
אל הספר