41. להרים את השחת

| 197 חמישים קריאות בסיפורי חסידים הנפח המכה בקורנס וגם גבורת רצונו בהתמדתו לקום לעמל יומו בהשכמה הפכו לדרך בעבודת השם בחצר הפשיסחאית : עבדו את השם בצניעות, בגבורה ובעמל ! מתוך היכרות קצרה זו עם דמותו של ה"יהודי" מפשיסחה נעיין בסיפור המופיע ב"שיחות חיים" : פעם אחת טייל היהודי הקדוש ז"ל עם תלמידיו בשדה ופגשו בגוי אחד שעגלת השחת שלו נהפכה על פניה . ויצעק הערל אל היהודי הקדוש ותלמידיו, שיעזרו לו להעמיד את העגלה ולטעון השחת עליה . והלכו לעוזרו לטעון השחת, אך לא יכלו בכוחם לעזור לו . קצף עליהם הגוי ואמר להם בלשון פולנית : "מֶאזֶייש, אלֵיי נֵכצֵ'ש ! " כלומר — "יכולים אתם, אלא שאינכם רוצים ! " כששמע זאת היהודי הקדוש אמר לתלמידיו : "שומעים אתם מה הוא אומר ? — אומר הוא שיכולים אנו לרומם אפילו את האות הֵ"א שבשם הקדוש ! אלא שאיננו רוצים מספיק . . . " ( שם, עמ' 9 ) . סופו של הסיפור דורש ידיעה מסוימת ביידיש, שבה קרויה השחת "הֵיי" . קריאתו של הגוי לחסידים לסייע בהרמת השחת מתורגמת על ידי ה"יהודי" כקריאה "להרים" את האות ה' שבאלף-בית, המסמלת כמובן את שם השם בכבודו ובעצמו ואת נוכחותה של השכינה . נתבונן ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ