| 179 חמישים קריאות בסיפורי חסידים כעס וכאב נורא, אך מתוך עומק הצער הצליח גם לומר את מילות הקדיש הנשגבות . באחד מן הקטעים הליריים ביותר, הנקרא "פתיחה לקדיש", תיאר ש"י עגנון בעקבות המדרש את הקדיש כתפילה שנועדה לנחם את הקדוש ברוך הוא על אובדן חייליו האהובים : לפיכך מתפללין אנו ואומרים אחר כל מת מישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבא . יגדל נא כוח השם ולא יביא תשוּת כוח לפניו יתברך . . . לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את לבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש . . . ( סמוך ונראה, עמ' 288 - 289 ) . הקדיש, ובפרט קדיש היתום, מפנה את הרחמים מן האדם האבל אל צערו של הקדוש ברוך הוא . השכינה היא הנפגעת, כביכול, ואותה צריך לנחם ו"להגדיל" . תפילת ה"קדיש" של ר' לוי יצחק עוצבה באופן המלא שאנו מכירים כיום ככל הנראה בימי מלחמת העולם הראשונה, כמעין "קדיש יתום" להרוגי מלחמה . סביר להניח כי היו אלה המוזיקולוג יואל אנגל ופולקלוריסטים יהודים אחרים, שאספו מפי העם את מרכיביו המוזיקליים של הקדיש ואת מילותיו, ובנו אותו לכדי יחידה מלאה ושלמה . בגרסה זו אף מופיע ר'...
אל הספר