30. אם אין גן עדן

| 151 חמישים קריאות בסיפורי חסידים תמוה בעיניי . יצאתי לחדר השני, וגם שם לא היה שום אדם . ויצאתי אל החדר הגדול ואל בית המדרש, ולא היה גם שם שום אדם . והחלטתי לצאת אל החוץ, ויצאתי לחוץ . בחוץ ראיתי חבורות של בני אדם שעומדים בקבוצות ומתלחשים זה עם זה . אחד מאלו האנשים התלוצץ עליי, אחר לעג לי, וזה העז כנגדי את פניו, וכיוצא באלו . ואפילו האנשים שלי, החסידים, היו גם כן כנגדי . קצתם העזו נגדי את פניהם, וקצתם התלחשו ביניהם אודותיי, כמו שעשו האנשים שעמדו ברחוב . קראתי לאחד מאנשיי ושאלתי אותו : "מה זאת ? " הוא השיב : "איך עשית כך ! איך יתכן שתעשה דבר כזה ! " ואני לא ידעתי כלל על מה הם מתלוצצים עלי ומה עשיתי . ביקשתי מן האיש שילך ויקבץ כמה אנשים מאנשי שלומנו, החסידים, אולם האיש הלך ממני ולא ראיתי אותו עוד . חשבתי מה לעשות, והחלטתי להפליג למדינה אחרת . ובאתי לשם, אולם שם היה אותו הדבר, גם שם היו עומדים בני אדם ומדברים זה עם זה, כי גם שם ידעו מזה . החלטתי להתגורר באיזה יער, ונקבצו אלי חמישה אנשים מאנשי שלומנו, והלכתי עמם ליער ושם התגוררנו . כשהיינו צריכים איזה דבר מאכל וכיוצא בזה הייתי שולח אחד מה...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ