17. ניגון במזוודה — נשמות חסידיות בארץ חדשה

| 95 חמישים קריאות בסיפורי חסידים חסידי חב"ד, וכל חייו עסק בניגוד שבין חייו כחלוץ חילוני ובין ניגוני נפשו החסידית . "עוד נמשכת השלשלת", כתב חלוץ אחר, יעקב אורלנד, וצירף את המילים לניגון חסידי ששר אביו החסיד . וכך גם שז"ר . הניגון החסידי הנמשך בנפשו שימש לו דבק המחבר עבר ועתיד והאיר את דרכו החדשה והבלתי סלולה . וכך תיאר שז"ר את פרֵדתו מסבו החסיד עם עלייתו לארץ : בחודש תמוז תרע״א הגיע התור שלי לעלות לארץ ישראל . עשיתי את דרכי דרך עיירות נעורי, ולשבת האחרונה נסעתי לסבא, להיפרד ממנו לפני עלייתי . מפי אמי, זו בתו, נודע לי כי פטירת האדמו״ר שלו דיכאתו מאוד, וכי כיסופיו לנסוע לחברון — משכן החבד״ים בארץ, שלשם גם עלה אחיו לעת זקנתו . עיירתו של סבא היא העיירה מיר העתיקה בשל הישיבה המהוללת שבה, המיוחסת והעתיקה . בעבר היתה הישיבה אחד ממבצרי התורה הליטאיים, וגם אז מצאתיה, והיא הומה מקול תורה יומם ולילה . עוד מתנגנת בלבי השירה ההיא כאשר שמעתיה באותו ערב שבת מפיך סבא יקר, ולא אשכח בתפלתך הנפשית אל אביך שבשמים ובאזני נכדך עלי אדמות : "מִקְדַּשׁמֶלֶךְעִיר מְלוּכָה . קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה . רַב...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ