זאב קיציס | 50 המאה העשרים . קבוצת מוזיקאים שעבדו עם אנסקי, ובראשם יואל אנגל, הם שלמדו את הניגון בכמה גרסאות מפי החסידים . "מפני מה" הוצב כניגון הפותח את המחזה ומלווה את עלילתו המיסטית, העוסקת בירידתה של הנשמה ובעלייתה . סבי יהודי חסיד היה, ולא נהג לחזר אחר קרקסאות ותיאטראות . אף על פי כן, "מפני מה" העשוי בגרסת המחזה של אנסקי הושר על שולחנו . ואולם גם מילים אחרות היה סבא מצמיד לניגון זה, ואינני יודע אם הוא זה שהוסיפן, או שכך קלט את הניגון בצעירותו . וכך שר סבא : "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי השם" — פתח במזבח וסיים בשולחן — לומר לך שכל זמן שבית המקדש היה קיים מזבח מכפר על אדם — ועכשיו שבית המקדש אינו קיים שולחנו של אדם מכפר עליו . שורות אלו מופיעות בתלמוד ( ברכות נה ע"א ) כדרשה על פסוקים מספר יחזקאל ( פרק מא ) , העוסקים במידותיהם של כלי המקדש העתידי : "הַמִּזְבֵּחַעֵץ שָׁלוֹשׁאַמּוֹת גָּבֹהַּוְאָרְכּוֹשְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹוְאָרְכּוֹוְקִירֹתָיו עֵץ, וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" ( יחזקאל מא, כב ) . מן העובדה שפסוקי המזבח מסתיימים דווקא בהזכרת השולח...
אל הספר