5. בכיו של החכם האחרון

| 37 חמישים קריאות בסיפורי חסידים האיש מן האופן שבו תיארו אותו המשכילים תיאור מגמתי ומוטה . ואולם כולם מסכימים כי רבי שמחה בונים היה אדמו"ר חסידי יוצא דופן . הוא היה "חכם", וכך גם כונה בתיאורים החסידיים . משמעות המילה חכם אינה קשורה דווקא לאינטליגנציה ולחריפות השכל, אלא לידיעות רחבות ב"חוכמות", כלומר בענייני מדע ופילוסופיה . ואכן, רבי שמחה בונים היה — במושגים חסידיים — איש העולם הגדול . הוא סחר בעצים בעיר דנציג ובא במגע עם יהודים משכילים וגויים . הוא ידע שפות . הוא למד מדעים והוכשר כרוקח, ואף עסק במקצוע זה במשך שנים רבות . הוא ידע פרק בנגינה, לבש מעיל מודרני קצר כמנהג יהודי גרמניה . תורתו, המופיעה בספר "קול שמחה", עוסקת תדיר בשאלות פילוסופיות, ובעיקר בשאלה התאולוגית של הידיעה והבחירה . היותו של רבי שמחה בונים "חכם" היתה, לדעתי, תקווה גדולה לתנועה החסידית בכללה — תקווה שנכזבה ולא מומשה . רבי שמחה בונים ניסה להמציא מודל חדש — חסיד מודרני . אדם שכל כולו חסידות נלהבת, ועם זאת הוא שרוי בעולם החדש ואינו נרתע מפניו . כעת אודה ולא אבוש — הן אני עצמי חי בעולם מודרני, עוסק במחקר אקדמי, ואינני מא...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ