זאב קיציס | 20 פעם אחת נכנס אליו ר' דוד פוּרקיס, מגיד-מישרים בקהילת מז'יבוז', ושאל אותו איזה דבר . ומאיש אחד מקהילת בּאָר שמעתי, שהשאלה היתה איך להתפלל על חולה על ידי סיפורי מעשיות . והתחיל הבעש"ט לומר לו . ובתוך דיבורו התלהב הבעש"ט מאוד ופניו בערו כלפידים . ונפל פחד על ר' דוד ורצה לברוח, אך מחמת שהבעש"ט דיבר עמו פנים אל פנים לא העז לצאת . בתוך כך באה בתו אֶדְל ואמרה לאביה : "עת לאכול, כי פנה יום . " מיד נעלם הסומק בפני הבעש"ט וחזר והחוויר, ושכב על מיטתו לנוח . ואמר לבתו : "בתי בתי, מה עשית לי . " ואמר ר' דוד : "הדין עמה, כבר עת הוא לאכול . " אמר הבעש"ט : "לא ידעת מי היה כאן . מצד אחד עמד אליהו ז"ל ומצד השני עמד רבי . הם אמרו לי, ואני אמרתי לך . וכשבאה אדל ובלבלה אותי, הלכו . " ( על פי שבחי הבעש"ט ) כאן כמעט התגלה הסוד . אלמלא נכנסה אדל אל החדר, אילו לא ביקשו הבת והתלמיד מן הבעש"ט שינוח ויאכל, היה סוד כוחו של הסיפור מתגלה לר' דוד, ואולי אף אנו היינו זוכים להבין כיצד סיפור יכול לשמש תפילה על החולה . אולם הרשו לי לדרוש את הסיפור המסתורי הזה, ואולי לגעת מעט בסודו של הבעש"ט . הבעש"ט מופיע ...
אל הספר