נימווים לתפילה 91 דת תורתנו שיהיה מעורב בשום מרידה חלילה, ואדרבה, להיפך, תמיד אנחנו בני ישראל מסרנו נפשותינו על קיסרי רוסיה ושלומם כידוע לקוראי הדורות . . . " ובעל "ערוך השולחן" מאריך לספר על טיב היחסים שבין הקהילה היהודית לבין השלטונות . מתוכֶן דבריו עולה שהיהודים סבלו מרדיפות, עלילות והטרדות, ומי שקם לעזור להם היו הקיסרים הראויים לברכה, "יחי אדוננו הקיר"ה . . . יצו ה' חסדו למשיחו מלכנו אדוננו הקיר"ה ויאריך ימים על מלכותו אמן ואמן" . קיסרי רוסיה שאליהם מתייחס בעל "ערוך השולחן" הם ניקולאי הראשון, גוזר גזירת הקנטוניסטים ; אלכסנדר הראשון ואלכסנדר השלישי שהיה הרע מכולם, רדף את היהודים, ביטל את חופש הדת, מנע מהיהודים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, הטיל עליהם מסים ומנע מהם לשבת בכפרים . אם כך, מדוע מחבר ספר הלכה מוצא לנכון לברך שלושה קיסרים "רעים" ? התשובה לכך נעוצה בדברי רבי חנינא, "אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", כלומר ישנה אפשרות גרועה יותר . הקיסרים אמנם היו "רעים" ליהודים, אך עצם השלטון היה אמצעי בעל כוח שמנע מכלל האוכלוסייה לנהוג ברשעות ובזדון כלפי היהודים . הקיסר הוא כול-יכול, אך אז...
אל הספר