נימווים לתפילה 89 41 מתנהל דיון, האם מותר להקריב קורבן שנשלח על ידי ובר-קמצא השלטון ואשר נפל בו מום . תשובת חכמים היא "כן" וזאת "משום שלום המלכות", אף שמדין תורה אסור . הרקע להכרעת החכמים מוסבר בתלמוד בחשש שמא יאמרו "מרדו בך יהודאי", כלומר עשו מעשה הנוגד את טובת השלטון ורצונו . החשש מפגיעה מצד השלטון ואף מצד ההמון הרחב, שקיבל ביטוי גלוי בשלהי הבית השני, ליווה את החיים היהודיים מאז בכל הדורות ובכל התפוצות . ביטוי לחשש 42 שחובר בשלהי מהאשמה דומה מופיע בתרגום השני למגילת אסתר 43 "יום אחד לשבעת הימים עושים המה שבת, ואז התקופה הביזנטית : יבואו אל בתי כנסיותיהם, וקראו בספרי תורתם, ותירגמו את דברי נביאיהם, ויקללו את מלכנו ואת שרינו" . בתיאור יום הכיפורים מסופר בתרגום השני למגילת אסתר כי "מתרגמים בספרי נביאיהם ואומרים 'כשם שנכפרו ונמחו עוונותינו, ככה יימח שמו של המלך הטיפש הזה מספר החיים'" . בתרגום השני של מגילת אסתר מושמת בפי המן צורר היהודים ההאשמה כי "עדיין רוחם של היהודים גבוהה ואינם עוזבים את נימוסיהם ואומרים בני אבותינו, אנחנו, למלך אין אנו עובדים ולשלטון אין אנו מצייתים, ולכל מקום מגיעו...
אל הספר