360 | " כי מרה מאד הדעת" > רבקה אלינב ארצה ) ולהרחבת קשת המקצועות לנשים . הנשים החדשות במערב ( מרביתן מהמעמד הבינוני ) דרשו יתר חופש ועצמאות, הכרה בתחליפים למוסד הנישואים וליברליזציה בנוגע למידע על מחלות מין . בדומה ליחסי הגומלין בין צמיחת מעמד האינטלקטואל הצרפתי ובין הספרות שהפכה אותו לגיבורהּ, גם ההתעוררות הרפורמטורית - נשית ממחצית המאה ה - 19 והמאה ה - 20 במערב נתמכה בסיפורת נשים, שקראה תיגר על העושק ההיסטורי של האשה ועל קיומה המוגבל בתכניו . המגמות הפמיניסטיות הללו בכתיבתן של יוצרות בספרות האנגלית - אמריקנית הן תולדה של מעמדה הכבול של האשה בחברה ובתרבות הוויקטוריאנית ותגובת נגד לקונבנציות הפואטיות - מגדריות שתויגו ככתיבה נשית . התפיסות החינוכיות שרווחו במאה ה - 19 ערערו על תבונתן של נשים ושקדו לעצב אותן לאור האידאלים הגבריים . עד אמצע המאה ה - 19 , טוענת באדינטר בספרה וגם אהבה ( 1985 ) , תוכן ההשכלה שהקנו לבנות היה עלוב להחריד, "שכן מאז ומתמיד היתה לחינוך זה מטרה אחת ויחידה : לעשותן לרעיות אדוקות ולעקרות בית יעילות" ( שם : 76 ) . כתוצאה בלתי נמנעת, האמינו רוב הנשים כי הסמכות הגברית...
אל הספר