מכתב הסטטוס קוו

בתוך מערבולת הימים 110 מכתב הסטטוס קוו, המוכר כבסיס להסדר הפוליטי-משפטי של יחסי דת ומדינה בישראל, נשלח בידי הנהלת הסוכנות היהודית בחתימתם של יושב ראש ההנהלה, דוד בן-גוריון וחברי הנהלת הסוכנות היהודית, הרב יהודה לייב פישמן ויצחק גרינבוים, בא׳ בתמוז תש״ז ( 94 . 6 . 9 ) , לאגודת ישראל 4 המכתב נפתח בהצהרה שהנהלת הסוכנות אינה העולמית בירושלים . מוסמכת ׳לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית׳, וכי לא תהא זו ׳מדינה תיאוקרטית׳ . לאחר מכן פורטו עקרונות ל׳הבטחת עניני האישות, השבת, 4 החינוך והכשרות במדינה היהודית לכשתקום בימנו׳ . מנחם פרידמן טען שהמכתב לא נחשב בתקופה ההיא ׳התחייבות׳ לשמירה על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, ומי שהעלה את המכתב לדרגה זו והציגו ׳כהסכם היסטורי המבטיח את קיומו של הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה 4 בישראל׳, היה משה פראגר במאמרו ׳ואלה תולדות ה״סטאטוס קבו״׳ . פרידמן טען עוד שהאירועים שתיאר פראגר במאמר נתקבלו כעדות מהימנה 44 ׳מכאן ולימים השתמשה בו שולמית אלוני כדי לתקוף את אגודת ישראל . ואילך הכל רואים את המכתב של הנהגת הסוכנות לאגודת ישראל כבסיס של 45 בהמשך הסדר הסטטוס-קוו, ואת אגו...  אל הספר