תפקידה של מדינת ישראל: התפיסה ההיסטוריוסופית

בתוך מערבולת הימים 100 מדינת ישראל . בפתח ספרו ביקש פראגר לבחון ׳את טיבו ואפיו של מאורע- 4 והציג תוך הפלא לתקומת ישראל במולדתו, אשר אנו חיים בתוכו ומתוכו׳, כדי כך שתי שאלות היסטוריוסופיות שקרא להן ׳בחינות׳ . בחינה א : האם המדינה הוקמה כתוצאה של מעשה מרדני של ׳דחיקת הקץ׳ והצלחתו בזכות חישובים מדיניים, כלכליים וצבאיים, ומעתה והלאה היא רשאית להתנתק מן הגורל הישראלי וליצור בסיס מהפכני לקיום האומה כולה ? בחינה ב : האם הקמת המדינה מחזקת את הגורל הנצחי הישראלי, ׳מפגינה שלשלת שלימה של התרחשות נסית, אשר כל הסבר הגיוני דל ומוגבל כלפיה ; והיא אשר כשוך קצף הגלים המהפכניים אשר מעל פני 5 השטח, תתפנה ותפנה בעצמה למעיינות הנצח של הנאמנות הישראלית׳ ? פראגר האמין כי תקומתה של מדינת ישראל היא נס והולדתה מבטאת שעה של חסד עליון, שעה ניסית . הוא האמין בתהליך שבו השואה הולידה את הרגע הניסי, ׳חבלי-גסיסה היו לחבלי-לידה׳, ומתוך המחנק פרצה הבשורה על תקומתה של מדינת ישראל, קרי התקופה הניסית . קיים דמיון רב בין דברים אלה למשנתו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ׳יק במאמרו ׳קול דודי דופק׳ . פראגר ביקש להמציא ל׳דור הפלאי...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב