פראגה

בתוך מערבולת הימים 20 פראגה נודעה בעיקר עקב היותה ספקית הבשר למזון לוורשה ולערי הסביבה . תושבי העיירה, יהודים ושאינם יהודים, עסקו בסחר בהמות ובשינוע הבשר לשווקים ולאטליזים פרטיים . הפעילות המשותפת ליהודים ולגויים, הן בבית בפראגה היו גם טחנת המטבחיים הן בשווקים, הביאה להתנגשויות תדירות . קמח, בית חרושת לכלי אמאיל ( וולקן ) ובית חרושת לזיקוק יין שרף וליקרים . בראשית המאה ה- 0 החלו לנשוב בה ובעיירות הסמוכות לוורשה רוחות של תמורה בעקבות התפתחות המסחר עם רוסיה, והחלה תקופה של שגשוג . רבים החלו לעבוד בוורשה והוקמו בה תעשיות טקסטיל . בהיותה תחנת מעבר בין רוסיה למערב עסקו יהודי פראגה במסחר . רבים מהם ייבאו תבואות, עצים, בשר, דגים וחומרי גלם תעשייתיים מרוסיה לתעשייה הפולנית, הגרמנית ולאלה שבמערב אירופה . השגשוג וגידול האוכלוסין עוררו תנופת בנייה והשלטונות פעלו לשיפור פניה . ואכן, חשמלית החלה לפעול בפראגה והחשמל 4 אולם לאחר שהוקם גשר שני לרכבות מעל לוויסלה, החליף את מנורת הנפט . ירדה חשיבותה כתחנה להעברת סחורות מרוסיה . הקהילה היהודית של פראגה הייתה מאורגנת ותמכה במוסדות המסורתיים : בית עלמין, ב...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב