פרק ב המתח בין חקלאות לסביבה והניסיון לחזור לטבע ה"טבעי"

68 שיטת הערבה שאלת המתח שבין פיתוח הסביבה לשימורה היא שאלת מפתח להבנת היחס שבין האדם לטבע בערבה ״ . ( עמוד 69 ) ״ בדואים ודרוזים אך גם קצינים בכירים יהודים, צדו את בעלי החיים בהיקפים גדולים . לטענתו זו אחת הסיבות להכחדת חלק גדול מהחי בערבה עוד לפני ההתיישבות החקלאית . כאשר הוקמו היישובים הראשונים בערבה הצפונית, בסוף שנות השישים, נפגע הטבע המקומי בדרך נוספת . "אין לך מושג", מתאר אמוץ זהבי, 28 פרופסור לזואולוגיה ומראשוני התנועה הסביבתית בישראל, שהתגורר בערבה שנים רבות, "איזה עצי שיטה מדהימים היו איפה שהיום יושבת עין יהב, בדלתא של הנקרות ונחל ערבה, עושר אדיר, האוזיסיס הגדול של עצי השיטים [ . . . ] אבל מי התעניין אז בשמירת טבע ? ", הוא ממשיך, "עניין אותם רק ליישב, ציונות והפרחת השממה" . חוסר העניין בהגנת הטבע בא לידי ביטוי גם בדבריו של יורם סיוון, מאנשי הגרעינים הראשונים וההיסטוריון הל א- רשמי של עין יהב כיום, אשר תיאר בריאיון אתי ב- 2012 את תפיסתם של אנשי עין יהב הראשונים את הסביבה : "אף אחד לא חשב על הסביבה אז . זה לא היה במודעות [ . . . ] כולנו היינו אנשי טבע, הרי באנו מיישובים ומושבים ...  אל הספר