פרק ד תל-אביביוּת

תל- אביביוּת 59 אמנם חריפאי התייחס לתל אביביות עוד ב ,1929 וּוייצמן השתמש במונח זה חודשים מספר קודם לכן בחילופי הדברים בינו ובין דיזנגוף באירוע שנערך בעיר לציון יום הולדתו, אך סמילנסקי הוא שקיבע את המונח ליסוד מוסד של כתב אשמה טעון ומנומק היטב . לטענתו, המצב שבו עיר אחת - תל אביב - הייתה כמעט מחצית היישוב מבחינת גודל אוכלוסייתה, היה תולדה של מה שהוא כינה "תל אביביות" . על פי הגדרתו, "מושג שמשמעותו התבדלות, משמעותו יצירת חיים השונים בתכלית מחיי כל הארץ, יצירת רמת חיים שאינה עומדת בשום יחס עם רמת החיים של כל הארץ" . 21 סמילנסקי היה הראשון שטען מפורשות כי תמצית הווייתה של תל אביב - התל אביביות - הייתה התבדלות מחיי היישוב, הסתגרות בדל"ת אמות, אי מעורבות . סמילנסקי ראה בתל אביב את הבירה הכלכלית של היישוב היהודי, אלא שלהבחנתו לא הייתה עיר בירה אחרת בעולם שהייתה נבדלת באורח, בנוחיות וברמת חייה כפי שתל אביב נבדלה משאר נקודות היישוב העברי, לא כל שכן מיישובים ערביים . התל אביביות, כך סמילנסקי, "עיוורה" את עיני כולם, והייתה בה סכנה הן לתל אביב עצמה והן ליישוב היהודי בארץ ישראל בכללותו . הסכנה היית...  אל הספר