פרק ו הסתגלות של התסריט האתנו–לאומי

132 גיוון תפנית מעניינת במתח המובנה בין הדרה ובין הכלה של האזרחים הפלסטינים נרשמה בשנת 2010 , כאשר ישראל התקבלה למועדון המדינות המפותחות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ( OECD ) שמטרתו המוצהרת היא לפעול "לפיתוח כלכלי [ . . . ] ולקידום מדיניות שתשפר את הרווחה הכלכלית והחברתית של אנשים מסביב לעולם" ( 2018 OECD ) . על פי עמדתו הרשמית של הארגון, פיתוח כלכלי נכון כרוך בצמצום אי השוויון החברתי כלכלי ובשילוב של אוכלוסיות שוליים בכלכלה הלאומית, בשימת לב מיוחדת לנשים ולקבוצות מיעוט . מאחר שהארגון מציב לפני המדינות החברות בו סדרת תקנים מדידים של קידום נשים ושל שילובם של מיעוטים, המדינות הללו נדרשות לנקוט פעולות יזומות בנושא . לפיכך, ישראל, שכאמור התקבלה רשמית לארגון רק בשנת ,2010 אך השקיעה מאמצים כדי לעמוד בתנאי הסף לפחות 15 שנה קודם לכן, פועלת למען פיתוח תשתית לשילוב כלכלי של האזרחים הפלסטינים ( "ערבים" או "מיעוטים", בעגה הממשלתית ) . כנזכר, בשנת 2007 הוקמה במשרד ראש הממשלה "הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים" . באותה שנה אף אושרה הקמת משרד ממשלתי לענייני גמלאים, שלימים היה ל"משרד לשוויון חב...  אל הספר