160 | חלק שני : חשיבה מחדש בין-אישית לפתרון הסכסוך, והציגו את טיעוני התביעה באשר למאמצים הקודמים שכשלו . והנה בטי, פוליטיקאית במקצועה, לא אמרה להם מה לעשות . היא רק ישבה בסבלנות במשך שעות מול מדורה, רשמה לעצמה דברים והתערבה מדי פעם בשיחה כדי לשאול שאלות . "אם אתם רוצים לכנות אותי בשמות, תרגישו חופשי לעשות את זה," היא אמרה . "אם אתם רוצים שאלך, אלך . " כדי להמחיש את מחויבותה לשלום, בטי נשארה במחנות על אף תנאי התברואה הגרועים והמחסור באוכל . היא הזמינה אנשים לאוורר את מצוקותיהם ולהציע צעדי שיפור שאפשר לנקוט . הם אמרו לה שנדיר ומרענן לפגוש אדם מבחוץ שמעניק להם את ההזדמנות להשמיע את דעותיהם . היא עודדה אותם לחשוב על פתרונות משלהם, וזה עורר בהם תחושה שהם אדונים לגורלם . בסופו של דבר הם קראו לה מֶגוּ, מונח שתרגומו המילולי הוא "אמא" ומשתמשים בו גם כשרוצים להביע חיבה והוקרה לקשישות . תואר הכבוד הזה מרשים במיוחד, שכן בטי ייצגה את הממשלה שנתפסה ברבים מהמחנות כגורם דכאני . לא עבר זמן רב ואנשים הציעו להכיר לה את אנשי הקשר והמפקדים שלהם בצבא הגרילה של ג'וזף קוני . כפי שבטי מציינת, "אפילו השטן אוהב ...
אל הספר