ניוטון נגד לייבניץ

96 פלוסים ומינוסים המתמטיקאים יכלו לחשב נפחים וגדלים שמשתנים ברציפות רק אחרי שהבינו כי אין רק מספרים שלמים ושברים, וכי יש עוד מספרים מלבדם . הראשונים שהגיעו להבנה הזאת היו ניוטון ולייבניץ . בין השנים 1660 ל- 1690 , ובלי שום קשר ביניהם, הגה כל אחד מהם באורח עצמאי צורה חדשה של מתמטיקה . איש מהם לא היה יכול להאמין שהאחר חשב על אותו רעיון בדיוק . מה שהם המציאו הפך לחלק מפורסם — * . השיטה ולפעמים מושמץ — של המתמטיקה, שנודע בשם קַלְקוּלוּס החדשה שלהם אפשרה למדוד את מהירות השינוי המתרחש בגודל כלשהו, ועד כמה הוא משתנה לאורך זמן . שני המרכיבים האלה של הקלקולוס נקראים, בהתאמה, חשבון דיפרנציאלי וחשבון אינטגרלי . שני מתמטיקאים, שכל אחד מהם גיבש תיאוריה פורצת דרך משלו, ובעצם שתי התיאוריות למעשה זהות — מי היה הראשון ? שמו של מי אמור להירשם בספרי ההיסטוריה ? זו היתה השאלה הגדולה, בעיקר מפני שניוטון היה אנגלי ולייבניץ היה גרמני . מאחר שבין שתי הארצות לא שררו יחסים ידידותיים במיוחד באותם זמנים, היתה התגלית הסנסציונית שלהם נושא לגאווה לאומית . הסיפור החל בשנת 1684 , כאשר לייבניץ פרסם את התגלית שלו — שיט...  אל הספר