על אי, הרחק משבט פּיראהה

44 פלוסים ומינוסים מארגנים . כאשר הם מקבלים מתנה, הם צריכים לתת, כעבור זמן, אותה מתנה בדיוק . אם שכן נותן למישהו במסיבה סל מלא פקעות יאם, המקבל חייב לתת לו במסיבה הבאה סל מלא יאם בדיוק באותה כמות . זה לא יכול להיות כסף או משהו אחר באותו שווי ; הוא חייב לתת אותה כמות של פקעות יאם שקיבל . בשבילנו, ״אותה כמות בדיוק״ משמעותה אותו מספר פקעות בדיוק . אבל בני לובודה כלל לא סופרים את הפקעות שנמצאות בסל ; הם מסתפקים באומדן גס . הם בודקים אם הסל מלא לגמרי או רק עד חציו . אם הוא אינו מלא עד גדותיו, המקבל יכול להחזיר מעט יותר או פחות, וזה בכלל לא משנה להם . הלובודה אינם משתמשים במספרים גם במצבים אחרים . כשאנחנו מדברים על נושאים כגון גיל או משך זמן, אנחנו עוברים מהר מאוד לדבר במספרים : מה גילו בשנים של מישהו, מה האורך של דבר כלשהו בסנטימטרים, או כמה דקות חלפו מאז קרה משהו . גם בני לובודה מדברים על נושאים כאלה כמובן, אבל כדי לתאר את אורכו של משהו הם ישוו אותו לדבר אחר . שרשרת יכולה להיות ארוכה כאורך האמה . זה נשמע דומה ליחידת המידה ״רגל״ המקובלת אצל דוברי אנגלית, אבל מבחינתם של הלובודה אין זו יחידת ...  אל הספר