28 פלוסים ומינוסים הולכים ברחוב ושקועים בטלפון הנייד . אני יכול כמובן לכתוב למשל את המספר ״ 2 ״, אבל כשם שהמילה ״שמש״ איננה כוכב, גם המספר ״ 2 ״ איננו זהה למספר שאני מנסה לדבר על אודותיו . כדי להישאר עם הדוגמה של אפלטון, העולם סביבנו אינו אלא צללים, ואילו המספרים נמצאים תמיד במקום כלשהו מעבר לנו . אנחנו יכולים לראות כך גם את המתמטיקה . אם אנחנו מדברים על מספרים ואומרים, למשל, כי 2 = 1 + 1 , אנחנו מדברים על דברים שקיימים במציאות . אבל הם אינם קיימים באותו אופן כמו השולחן הניצב מולכם . אפלטון חשב שהם ״ממשיים יותר״ מפני שהוא חשב שידיעה מופשטת היא בעלת ערך רב יותר מידיעה של דברים ספציפיים . משום כך הוא המעיט בערכם של העצמים שאנשים רואים סביבם בדרך כלל . הוא ראה בהם צללים וסבר כי מספרים ודברים ״אמיתיים״ אחרים מרחפים סביבנו ביקום אלטרנטיבי . אני חושב שהוא הרחיק לכת, אבל הרעיון שלו, האומר כי המספרים קיימים במציאות, היה בעל השפעה כה רבה שאנחנו עדיין מכנים אנשים שמסכימים איתו בשם ״אפלטוניסטים״ . אם כן, האם זו המתמטיקה ? נראה שדי הגיוני לחשוב עליה בצורה הזאת . המורה שלכם למתמטיקה אמר לכם איך נרא...
אל הספר