פרק 27: יחסי הורים מבוגרים וילדים בוגרים

ס ק ס , ת ר ו פ ו ת ו ר ו ק נ ' ר ו ל 184 היתה צעירה בשני עשורים . גם היא התחילה את השיחה על יחסיה עם אמה והתלוננה על כך שהאם, הסובלת מדמנציה, רוצה שרק בנותיה יטפלו בה, ולא מסכימה שיהיו לה מטפלים בתשלום . די מהר השתכנעתי שיחסי הורים - ילדים משאירים חותם עמוק לאורך כל מעגל החיים, גם אם לאורך השנים אנחנו מתקשרים עם דמויות משמעותיות נוספות כמו בני או בנות זוג וילדים . הקשר המעצב את כל ההתקשרויות העתידיות שלנו הוא הקשר עם הורינו — ועם כל הורה בנפרד הוא מקבל גוון משלו . אתגר מרכזי לאורך כל מעגל החיים הוא שמירה על מידת הנפרדוּת של הילד מהוריו, ובה בעת, של ההורה מילדו . בילדות המוקדמת, טוען הפסיכולוג ויניקוט, * על האם להיות "טובה דיה" ולספק את צורכי הילד במידה טובה מספיק, אך לא מושלמת, כדי לאפשר לילד נפרדוּת והבנה הדרגתית שהאם אינה שלוחה שלו, אלא ישות בפני עצמה . השאלה היא, מהי "אם טובה דיה" כשהילד כבר בוגר והוריו מזדקנים ? בימינו, יש הממשיכים ברכישה של השכלה גבוהה וידע שנים רבות עד לכניסתם לשוק העבודה, ומשום כך דוחים את כניסתם לעולם המבוגרים ונשארים כביכול בסטטוס ילדים גם בשנות העשרים והשלוש...  אל הספר