ס ק ס , ת ר ו פ ו ת ו ר ו ק נ ' ר ו ל 106 עקב תנועה לא נכונה, שבר או תזוזה של עצם מהמקום . לפעמים מקור הכאב יכול להיות פסיכולוגי, כמו במצב של חרדה, כאשר אנו מכווצים כלי דם ושרירים וכתוצאה מכך חשים כאב . הפירוש שאנו נותנים לכאב משמעותי לא פחות מהסיבה לכאב . האיתות על בעיה בגוף מגיע למוח, והמוח הוא שאחראי על פירושו . כשבתי נופלת ואני עושה פרצוף מבוהל, רצה לקראתה ואומרת, "אוי, זה נורא ואיום, זה בטח הכאב הכי איום שהרגשת אי-פעם . חייבים לרוץ מיד לרופא," היא פורצת בבכי ומתפתלת מכאבים . היא לא מעמידה פנים, היא באמת חווה כאב קשה, ועמו בהלה גדולה וחרדה מהמכה הנוראית שקיבלה . לעומת זאת, אם אתן לה נשיקה בברך ואומר, "זה קצת כואב אבל תכף תשכחי מזה . רוצי לשחק עם החברים," היא תנגב את הדמעות, תשאף נשימה עמוקה ובתוך חצי דקה תשכח שאי-פעם נפלה . אנשים החשופים לכאב זהה, כחלק ממערך ניסויי למשל, ידווחו על עוצמות שונות לגמרי של כאב בגלל פרשנות שונה לאותו האירוע . אם יאמרו לקבוצת אנשים אחת שהיא חשופה לכאב בעוצמה גבוהה מאוד, ואילו לשנייה יאמרו שהכאב זניח, סביר שתפיסת הכאב של כל קבוצת אנשים תהיה בהתאם . מעניין...
אל הספר