פרק רביעי: מיתוס ואלימות הסתה, רציונליזציה והצדקת אלימות נגד יהודים, 1939-1918

איום מבית 184 במציאות של פולין שבין שתי המלחמות, האתנו-לאומנות המדירה של הדמוקרטים הלאומיים והמצע שלה — מלאכת מחשבת של דימוי היהודי כאויב פולין והפולנים — הייתה אחד הגורמים להסלמה בהלכי הרוח האנטישמיים ולאלימות כלפי המיעוט היהודי . גורמים נוספים שפעלו בהקשר זה היו חמדנות ורצון עז להשתלט על רכוש היהודים ולפגוע בהם פיזית ונפשית . באילו דרכים מצאה האלימות נגד יהודים את ביטויה ? קודם כל נגרמו נזקים חומריים רבים ; רכוש יהודי פרטי וציבורי, כגון בתים, חנויות ובניינים בבעלותם של כל מיני מוסדות, היה נתון דרך שגרה למעשי הרס . לעתים קרובות היו היהודים מטרות להשמצות, להתעללויות ולאלימות מילולית, והם נפלו קרבן גם להתקפות פיזיות ואף למעשי רצח — הן אינדיווידואליים והן קבוצתיים . מעשי רצח אלה היו בין הגילויים הקיצוניים ביותר של אלימות נגד יהודים . מיתוס היהודי כאיום לאומה הפולנית סיפק אמתלה להכשר האלימות, והודות לכך התפרשה האלימות כהגנה עצמית מצד הפולנים . תהליך זה התאפיין בארבעה שלבים : הראשון, תמיכה באלימות נגד יהודים והצדקתה ; השני, הענקת כבוד של גיבורים לאומיים למבצעי מהומות נגד יהודים ; השלישי, ה...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה