כיצד התמודדו עובדי הכפייה עם מצבם 211 וזה לקח אותנו לכיוון רוסיה . חשבנו שאנחנו אנשים חופשיים וכי 43 מבחינתנו הסתיימה המלחמה . אבל לא כך היה, למרבה הצער . אחד המראות הראשונים שנגלו לעיניו של פרידריך היה שבעה חברים מתים שאחר כך נודע לו שנהרגו בידי יחידת סיור סובייטית . הם הוצאו להורג, נורו בעורפם . זה היה רחוק מאוד מקבלת הפנים הנלהבת שפרידריך וחבריו 44 ציפו לה מן הסובייטים . תדהמתו של פרידריך היא תמונת ראי של התמונה המשתקפת בעדותו של סנפורד רוזנבאום . רוזנבאום ניסה להסביר לקצינה רוסייה שהוא ואנשי שירות העבודה שאיתו הם יהודים . היא לא האמינה לו, כנראה משום שידעה על הרצח ההמוני של יהודים על אדמת רוסיה . רק משניגש אליהם קצין אחר שהיה יהודי וקרא "עַמךָ", והם השיבו לו "עַמךָ", הבינו החיילים הסובייטים 45 שהם אכן יהודים . היהודים בשואה לא היו רק אובייקטים דו-ממדיים נידפים ברוח בלי שום יכולת להגיב, אלא גם בני אדם שפעלו בדרמה שסחפה אותם . תגובותיהם השונות של אנשי שירות העבודה על התמורות במצבם ממחישות היטב שלפעמים, גם כאשר הוכו מכות קשות, היו יהודים מסוגלים להגיב תגובה נמרצת ואפילו להושיט עזרה לא...
אל הספר