צדק ואי־צדק בצבא

מסכת הייסורים של מגויסי שירות העבודה 111 את נעליו של אדלר . אדלר פנה אל מפקד הפלוגה והתלונן שאחד החיילים גנב את נעליו וביקש זוג אחר מהמלאי . הקצין תקף אותו : "כיצד מעז יהודי להאשים חייל הונגרי בגניבה ? יהודי מנובל [ כך ! ] שכמוך, מנין החוצפה לבוא לראיון" . אדלר אמר לו ששני עובדי כפייה אחרים ראו שהחיילים גונבים את הנעליים, אבל דבריו הכעיסו את המפקד עוד יותר : "יהודי לא יכול להעיד נגד חייל הונגרי ! יהודי הוא רק יהודי ואפילו מילה של דוקטור יהודי היא אפס לעומת [ מילה של ] חייל הונגרי ! " לאדלר לא נותר עוד מה לעשות . 129 הוא חש הקלה משום שלא נענש, ומאז ואילך הלך יחף . לאהרון פיקל היה ניסיון טוב יותר כשהתלונן על עוולה . בהיותו מפקד כיתה היה פיקל ממונה על כמה עובדי כפייה שסללו כביש . סמל הפלוגה היה ממרר את חייהם של העובדים בייחוד ביום ראשון, היום החופשי שלהם, ומטיל עליהם משימות חסרות שחר ולא נעימות שלא נועדו אלא להעביר את הזמן . פיקל התלונן על כך באוזני מפקדו, וכיוון שהמפקד ידע שעובדי 130 הכפייה הם עובדים טובים ותמך בתלונתו נאלץ הסמל לחדול ממנהגו . יוז'ף דֵנֶש שירת בפלוגה TMSZ 7 / 109 בקייב ב...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה