רופאי ישראל וזיכרון הרפואה היהודית בשואה

רופאים ניצולים בשיח רופאי ישראל 481 של רופאים ניצולי שואה ; שלב שלישי, מסוף שנות השמונים ועד שנת 2000 — התרחבות מעגל החוקרים והעניין המחקרי בתחום והצטרפות היסטוריונים לחוקרים בעלי הרקע הרפואי שעסקו בתחום עד אז ; ושלב רביעי, מראשית שנות האלפיים — התעוררות ציבורית ומחקרית בנושא 52 בקרב רופאים וחוקרים בבתי הספר לרפואה בארץ . רופאים ניצולים עסקו בתיעוד, במחקר ובהנצחה של נושא הרפואה והרופאים היהודים בשואה בכתיבה אישית, בפעילות אגודת הרופאים שרידי השואה ובפעילות שהשתלבה בפועלם של כלל רופאי ישראל . על-פי חלוקתה של מרים עופר, בכל השלבים בתולדות המחקר בנושא אנו עדים לכתיבה על אודות השואה בביטאוני הרופאים, אך גם לעשייה שלא הושלמה . הצורך לעסוק בנושא נבע מתחושת ההשתייכות הקבוצתית למקצוע הרפואה, תחושה שהייתה משותפת לרופאים ניצולים ולרופאים ותיקים כאחד . כבר בשנת 1945 החליט הוועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית להוציא "ספר כבוד של כל הרופאים שנפלו חלל כקרבנות אכזריות הנאצים או 53 וכבר הוחל באיסוף השמות, אך בסופו של דבר בעקבות המלחמה בכלל", לא יצאה היוזמה הזאת אל הפועל . אחת מדרכי המחקר וההנצחה הראשונות ...  אל הספר