מארגוני רופאים עולים לאגודת הרופאים שרידי השואה 447 ד"ר גרינברג וד"ר נבריסקי עלו ארצה בשנת 1946 . לפני שארית הפליטה עדיין עמדו אז אתגרים רבים . ד"ר בלומוביץ ( עצמון ) השעה עצמו בשנת 1946 מתפקידיו בוועד המרכזי ויצא לבקר בריכוזים העיקריים של הניצולים כדי לדווח על ארגון מסעם לארץ-ישראל ועל משמעות ההחלטות שהתקבלו 7 וביוני 1948 עלה ארצה . ד"ר פליסקין עלה ארצה בשנת 1950 . בעניינם, את ריכוז הפעילות הציבורית של הרופאים במחנות העקורים על אדמת גרמניה לאחר הקמת המדינה קיבלו על עצמם שלושה רופאים שהיו לראשי "ההסתדרות הרפואית בגרמניה" : ד"ר יעקב קאופמן, מנהל מחלקת הבריאות של הוועד המרכזי, ד"ר עמנואל האקען, יו"ר ההסתדרות הרפואית באזור האמריקאי בגרמניה, וד"ר אהרון קליבנסקי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בגרמניה . הם ייצגו את הרופאים שהסוכנות היהודית מנעה את עלייתם כדי שימשיכו לטפל בחולים קשים, בנכים ובבני משפחותיהם עד לחיסול 8 המחנות . איש משבעת הרופאים שהוזכרו לעיל לא היה למנהיג או לפעיל ציבור בישראל, אם כי ד"ר פליסקין היה חבר פעיל באיגוד הרופאים חברי ההסתדרות 9 כלומר, רופאים ניצולים הגשימו את שאיפתם הכללית ...
אל הספר