העבודה במעברה ובכפר מנקודת מבטם של הרופאים

לאחות את השברים 358 קופת חולים ראה בתאונת זו הוכחה לתנאי העובדה הגרועים של רופאי 97 עבודת הרופאים הייתה כרוכה בעומס מטופלים ובמפגש יום-יומי הכפר . עם אוכלוסיית מצוקה, שלא אחת הגיבה באלימות על שלא קיבלה את 98 בדרך כלל עבדו רופאי הכפר בכמה כפרים, קיבוצים או קבוצותמבוקשה . ומעברות שהיו סמוכים זה לזה . תנאי השירות בכפר ובמעברות היו קשים, הן למי שהייתה זו משרתם, הן למי שעבדו בהם במסגרת שירות החובה . ד"ר דוד פריליך, ניצול שואה, 99 החל בלימודישרד את גטו קרקוב ואת מחנות הריכוז בטרנסניסטריה, הרפואה לפני המלחמה ונאלץ להפסיקם בעקבותיה . הוא נמנה עם בוגרי המחזור הראשון של בית הספר לרפואה בירושלים, ועבד בבתי החולים שוויצר בטבריה וקפלן ברחובות ( שאליו עבר עם הקמתו ) . בשנת 1954 יצא לשירות במסגרת גיוס הרופאים לכפר, ואת הגיגיו על תקופת השירות העלה על הכתב . ד"ר פריליך הבחין בין הטיפול המאורגן בקיבוץ ( או בקבוצה ) לבין השירות במעברה . על הקיבוץ כתב כי מעמדו ויוקרתו של הרופא בקיבוץ הם שיקבעו את הצלחת הטיפול הרפואי, והרחיב את ביקורתו על המעברות . הוא מצא שהשירות הרפואי בהן לא התאים להיקף האוכלוסייה שהוא ...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה