רופאים עולים בשירות הרפואי במעברות ובכפר מנקודת מבטה של החברה, 1956-1952

השירות הרפואי במעברות ובכפר 353 ולמלא בה תפקיד סוציאלי חשוב [ . . . ] . עם גידול האוכלוסיה רבו הצרכים בשטח הרפואי ובאין הענות מספקת, באין האוירה של הנכונות להחלץ למאמץ הדרוש — במקומה ישנה רדיפה אחרי רווחים קלים יותר — נוצרת דיספרופורציה משועת בין הצרכים ובין 80 היכולת המעשית לספקם . היא דיברה בשבחם של רופאים עולים מדרום אמריקה העובדים מבחירה 81 ובקיבוצי הצפון, ומתוך ההן נשמע הלאו . בקיבוץ הארצי בקיבוצי הדרום היו כ- 68 קיבוצים ובהם 47 רופאים, 12 מהם עבדו בקיבוץ פחות משנה, ו- 26 מהם עבדו בקיבוץ פחות משלוש שנים, כלומר, רופאים לא נשארו לעבוד בקיבוץ, וקורצ'אק חרדה מפני התופעה הזאת : בעבר הלא-רחוק עוד קראנו לרופא הרופא הכפרי והייתה נלווית לצליל השם הזה נימה של כבוד והערכה לאיש המדע, אשר היכה שורש בחיי הכפר, האוהב ומבין ומזדהה עם דרך חייו של המתישב והוא אחד מהם . האנשים היו מתגלים בפניו לא רק בעת מחלתם בלבד, כי אם בחייהם היום-יומיים הידועים לו ואז הצעתו הרפואית הייתה גם עצת מכר ואף ידיד, המדריך ומרפא גם יחד [ . . . ] ואילו היום ? דמות זאת של רופא הולכת ונעלמת, הופכת לאנכרוניזם [ . . . ] הולכת...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה