השירות הרפואי במעברות ובכפר 331 פי ההערכה בתוך תקופה קצרה היה הצורך צפוי לעלות ב- 200 רופאים נוספים . עת חירום בבריאות, נובמבר 1950 - יולי 1952 הגידול המהיר במספר המעברות, במספר תושביהן ובעומס החולים בהן, חייב תוספת רופאים כלליים, והתפשטות מחלות שונות חייבה גם את כניסתם של רופאים מומחים . החששות היו מוצדקים, וחורף תשי"א ( 1950 - 1951 ) אכן פגע פגיעה קשה במעברות . אוהלים ובדונים ניזוקו, והיה צורך לפנות חלק מתושביהן, דרכי גישה נותקו, וכלי רכב מתאימים להסעת חולים, יולדות וצוות רפואי לא היו בנמצא . בקרב תושבי המעברות שררה אווירה קשה . משרד העבודה ומשרד הביטחון נקטו צעדי חירום לפתרון המשבר במערכת הבריאות : משרד העבודה גייס רופאים לפרקי זמן של עד שמונה שבועות, שנחשבו תקופות גיוס קצרות, לתגבור הצוות הרפואי של קופות החולים במעברות מכוח התקנות לעבודה בשעת חירום ; משרד הביטחון הורה על יציאת הצבא לשני "מבצעי מעברות" לסיוע כללי למעברות, ובמסגרתם נכנס חיל הרפואה למעברות שנזקקו לשירות רפואי או לסיוע בשירות רפואי שהיה בהן . 34 אחוזים מהרופאים המגויסים בצווי עבודה או בצווי מילואים היו רופאי קופת חולים...
אל הספר