השירות הרפואי במעברות ובכפר 325 הרצון ואת הביקורת הקשה נגד הסוכנות ונציגי הממשלה שהיו מעורבים בטיפול במחנות . הסוכנות עצמה ביקשה, כמובן, להפחית את ההוצאות הכבדות שנדרשו להחזקת המחנות . אחד הפתרונות המיידיים שננקטו כדי לספק עוד מקומות מגורים לתקופה ממושכת, נוסף על בניית השיכונים, היה הפיכת חלק מהמחנות למחנות מעבר בעבור משפחות שראשיהן עבדו מחוץ להם ופרנסו את משפחותיהם בכוחות עצמם, ומשום כך לא היו תלויות כבר בשירותים המרכזיים של המחנות . מחנות המעבר נועדו אפוא לכל מי שהיו כשירים לצאת לעבודה, כדי להטיל עליהם אחריות למציאת מקורות פרנסה ולניהול חיים עצמאיים . כך הם הפכו עד מהרה מ"מחנות מעבר" ל"מחנות עבודה" . במאי 1950 היו עדיין 35 מחנות ובתי עולים, ובהם 92,674 נפש, ולצידם פעלו כבר 23 מחנות מעבר ובהם חיו 15,383 נפש . במחנות המעבר נסגרו המטבחים המרכזיים, אך נותרו שירותים קהילתיים, כמו שירותי בריאות וטיפול בילדים . משום כך ההבחנה בינם לבין שאר המחנות, שנועדו למי שלא יכלו להתפרנס בכוחות עצמם בשל גיל, חולי או נכות, עדיין לא הייתה מובהקת . ניהול מחנות המעבר דרש תיאום רב בין מוסדות רבים, יותר ממה ש...
אל הספר