גיוס הרופאים העולים והרופאים הצעירים לצבא ולכפר, 1953-1952

המחסור ברופאים והמאבק לגיוסם לשירות רפואי באזורי המצוקה 313 אני אז ביקשתי ללכת בדרך זו כי לא היו לנו עדיין מועמדים לגיוס יותר ארוך . כי לא חשבתי שהצעת חבר הכנסת עמי אסף נכונה להטיל את השרות הרפואי למעברה ולכפר בכלל על העולים החדשים באופן עור . כעת גומר מחזור ראשון של ביה"ס לרפואה הירושלמי, סה"כ 63 סטודנטים, הם יוצאים למעברות כבר חודשיים לפני גמר 58 לימודיהם וזה בהסכמה מלאה עם הדקן . כאמור, רוב בוגרי המחזור הראשון והשני של בית הספר לרפואה, ניצולי שואה, סיימו את רוב שנות לימודי הרפואה שלהם בחו"ל . בארץ הם למדו כשנה בלבד, ולאחריה סיימו שנת עבודה מעשית . כבר במהלך ההכנות לפתיחת בית הספר לרפואה ייעד להם שיבא תפקיד ביטחוני, וסבר שהם יהיו 59 "גרעין טוב" של רופאים צבאיים או שישרתו ב"נקודות ישוב מרוחקות", למרות תקופת הלימודים הקצרה שיועדה להם בארץ . ואולם הם הוסמכו לרפואה בתקופה שבה נקודות היישוב שנזקקו להם היו מעברות וכפרי עבודה, ושיבא סבר שהפנייתם לנקודות אלה תהיה פתרון מלא לבעיית המחסור ברופאים . וכך הוא תיארם : "יש לנו ערובה שאלה רופאים מצויינים, 60 יודעים את הארץ ואת השטח ומבינים שהם צריכי...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה