המחסור ברופאים בנקודות יישוב מרוחקות

רופאים ניצולים בשירותי הבריאות באזורי ההתיישבות החדשים, 1948 - 1950 227 הוא מקיף את חיי הפציינט שלו גם בעת מחלה וגם בימים כתיקנם . במידה שהוא מתמיד לישב במקום עבודתו, הוא מלווה משפחות שלמות בטיפולו בה, מילדותם עד גיל מבוגר, רואה את התחלת המחלה, את הקשר בין המחלה והסביבה, העבודה והתנאים בבית . מכאן הסיפוק הנפשי בעבודתו מצד אחד, ומצד שני התועלת שהוא יכול להביא לבית החולים במסירת ידיעות על חוליו, ידיעות שהוא 36 משמש להם מקור ראשון ומידי . בשנת 1951 טען ארגון רופאי קופת חולים כללית כי תנאי חייהם ועבודתם של רופאי הכפר היו קשים תמיד, אך הם הורעו עוד יותר מאז קום המדינה, ובשל כך גברו ההתמרמרות ורגשות הקיפוח בקרבם . תנאי החיים במקומות האלה גזרו עליהם, ובמיוחד על בעלי המשפחות שבקרבם, בדידות חברתית 37 ותנאי דיור קשים . לרופא הכפר נקשרה הילה של ייעוד והקרבה, הילה של חלוציות . ארגון רופאי קופת חולים ציפה מהרופאים הניצולים שיגלו רוח חלוציות, וקבל על כך שרופאים מעטים, בייחוד מבין העולים החדשים, מוכנים ללכת לכפר ולהסתגל לתנאים הקשים בכל נקודה חדשה, אף-על-פי שטרם מצאו עבודה אחרת : המדובר הוא לרוב ברופ...  אל הספר